מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עמורי ואח'

פסק דין

בפניי תביעת כספית מיום 24.7.12 ע"ס 14,303 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

היום נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים.

מדובר בתביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון.

הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעת – רכב פרטי מתוצרת מזדה (להלן – "הפרטית").

רכב הנתבעים – טנדר מתוצרת מיצובישי (להלן – "הטנדר").

מקום התרחשות התאונה

כביש דו-סטרי בכפר דיר חנא.

מועד התאונה

מהמסמכים שהוצגו עולה אי-בהירות מסוימת לגבי מועד התאונה: בכתב התביעה נרשם רק תאריך התאונה (15.7.11) ולא צוינה שעת התאונה; בכתב ההגנה לא צוינו לא תאריך ולא שעת התאונה; בטופס ההודעה שנמסר לתובעת צוינו תאריך 15.7.11 ושעה 23:30; בטופס ההודעה שנמסר לנתבעת 2 צוין תאריך 15.7.11 ושעה 11:30; בהודעת נהג הפרטית במשטרה צוינו תאריך 16.7.11 ושעה 11:40 וצוין גם (ליד חתימת הנהג על הודעתו) תאריך 16.8.11 (במכתב סגירת תיק המשטרה מחוסר עניין לציבור נרשם כתאריך תאונה 16.7.11); במסמכי קבלת נהג הפרטית בחדר המיון בעקבות התאונה נרשם מועד הקבלה הבא: תאריך 16.7.11 שעה 00:38, ויצוין שבהודעתו המשטרה ציין נהג הפרטית שפונה מזירת התאונה ע"י אמבולנס, כך שהדעת נותנת שמועד התאונה היה סמוך למועד קבלתו של זה בחדר המיון; בעדותו של נהג הפרטית בפניי העיד כי התאונה התרחשה בסמוך לחצות הלילה ואילו נהג הטנדר בעדותו לא התייחס כלל למועד התאונה. מטענות הצדדים עולה שלא קיימת, לכאורה, מחלוקת על שעת התאונה (למרות אי-הבהירות הנ"ל) ולכן ועפ"י מירב האינדיקציות אני קובע כי מועד התאונה הוא: תאריך 15.7.11 שעה 23:30 (חשיכה).

המחלוקת

אין חולק כי שני הרכבים נסעו בכביש הדו-סטרי בכיוונים מנוגדים, האחד לקראת השני, כאשר הפרטית בירידה והטנדר בעלייה. אין גם חולק כי מוקד הפגיעה בפרטית הוא בחלק הקדמי של דופן שמאל (כנף קדמית-שמאלית ודלת נהג) ואילו מוקד הפגיעה בטנדר הוא בפינה האחורית-שמאלית (בעיקר החלק השמאלי של הפגוש האחורי ותושבת הפגוש). המחלוקת היא בשאלה איזה משני הרכבים סטה לעבר הרכב השני ובכך גרם לתאונה, כאשר כל אחד משני הנהגים טוען שהנהג השני סטה לעברו.

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת.

הראיות שהציגו הצדדים

כתבי הטענות, על נספחיהם.

הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים.

תיק המשטרה הרלוונטי (בתיק קיימת הודעת נהג הפרטית בלבד, בה ציין: "אין לי את הפרטים של הרכב המעורב").

תמונות נזקי שני הרכבים המעורבים.